חרדה ולחץ לרוב מאופיינים במחשבות שמשהו מאיים ונורא יתרחש בסבירות גבוהה וללא יכולת להשפיע על האיום או להתמודד איתו. חשיבה זו לעיתים מוטה ולא משקפת את המציאות. זיהוי דפוסי החשיבה של ילדיכם עשוי להקל עליכם ועל ילדיכם בהתמודדות יעילה עם מחשבות שליליות אשר מגבירות לחץ וחשש.

​

הטיות חשיבה נפוצות אצל ילדים:

​

חשיבה בשחור לבן - כשאנחנו חושבים באופן זה אנחנו נוטים לתפוס מצבים מסוימים באופן חד צדדי, המצב כולו מפורש באופן שלילי מאוד או חיובי מאוד. למשל ילד עלול להרגיש שהוא כישלון מוחלט אם לא קיבל 100 בכל המשימות שהגיש.

חשיבה קטסטרופלית - כשאנחנו חושבים באופן זה אנו נוטים לדמיין מצבים מפחידים שעלולים להתרחש, אנחנו מייצרים בראשנו תסריט מאיים המתבסס על מעט מידע שברשותנו. למשל כשמישהו משתעל, וחושבים שלבטח מדובר בוירוס אלים שיוביל למוות. 

הסקה רגשית - לפעמים אנחנו מניחים שהרגשות שלנו משקפים את המציאות, את הדרך בה דברים קורים. למשל, תלמיד שהמורה צעקה עליו יכול לחשוב שהיא שונאת אותו. הסקה רגשית נפוצה יותר כאשר אנו  נתונים בעוררות רגשית או גופנית. 

מזעור/העצמה- לפעמים אנחנו מעצימים היבטים חיוביים או שליליים של אירועים ונוטים למזער אפשרויות אחרות. למשל, כשמישהו מגיע עם כתם על החולצה למפגש עם אנשים שאינו מכיר והוא בטוח שכולם שמים לב לכתם שיש לו על החולצה. 

​

הדרך היעילה להתמודדות עם מחשבות שליליות היא החלפתם במחשבות מיטיבות. לאחר זיהו דפוס חשיבה שלילי של ילדנו ניתן לסייע לו במציאת חשיבה חלופית ומועילה. מחשבה מועילה אינה צריכה להיות מנותקות מהמציאות, אלא כזו שתהיה מעוגנות בעובדות ותאפשר חוויה של מסוגלות ושליטה. 

​

דוגמאות למחשבות מיטיבות: ​

• אנחנו נמצאים בבית לא בגלל שנגיף הקורונה מאוד מסוכן; לרוב האנשים נגיף הקורונה לא מהווה סכנה, אנחנו נמצאים בבית כדי להגן על מערכת הבריאות 

• הקורונה לא מסוכנת לרוב האנשים, רובם יחוו אותה כמו צינון או שפעת, אנחנו מקפידים עכשיו על כל ההנחיות מכיוון שהקורונה מאוד מדבקת.

​